מעגל 5

המעגל החמישי זכור לי לטוב מ3 סיבות עיקריות:

1. במעגל הזה צירפנו בפעם הראשונה ללהקה כנרת מדהימה בשם נופר ויזל (שהייתה האישה הראשונה של להקת מעגל מחווה לדיסני) והעלתה לנו את הרמה באופן משמעותי. צירוף כלי נגינה כל כך רך ויפה לכלים המאסיביים שניגנו איתם עד כה היה שיפור מטורף והוסיף כל כך הרבה רגש ומעטפת מקסימה לאורך המעגל.

2. אני זוכר כשהגענו אל מתחם התחנה בפעם הראשונה באותו יום וציפינו לקבל את הסאונדמן התורן של מתחם התחנה - הופתענו לכלות שהכל כבר מוכן. כל המיקרופונים כבר עומדים, כל הכבליאדה כבר מחווטת והכל במקום - דבר שמאוד הפתיע אותנו כיוון שהגענו בציפייה רק להתחיל להזיז דברים. בפועל גילינו שקיבלנו באותו יום את הסאונדמן הכי מדהים שיכולנו לבקש - אבישי פרקש. במעגלים שלאחר מכן הוא לא המשיך לעבוד עם מתחם התחנה וחסרונו הורגש, ולכן אחרי מעגל 7 חיפשנו אותו באופן אישי כדי לעבוד איתו גם באופן עצמאי.

3. בחור בשם יאיר גוגנהיים פנה אליי לפני המעגל בשאלה - האם הוא יכול להרים את התינוק שלו במהלך השיר "גלגל החיים" בתחילת המעגל, כמו בסצינה בסרט. אמרתי לו שבכיף ושאני אשמח מאוד. קצת לפני שהמעגל התחיל יאיר כותב לי שהוא לא חושב שהוא יספיק להגיע, ואני מבואס אך אורמ לו שלא נורא ושאפשר בפעם אחרת.
השיר עובר, המעגל כולו עובר, ואנחנו מגיעים לסופו עם השיר "גלגל החיים סיום", השיא של השיר מגיע ובאותו הרגע - לגמרי לתדהמתי ולהפתעתי הגדולה - יאיר עולה לבמה עם התינוק שלו ומרים אותו בכל זאת. ההתרגשות הייתה גדולה מאוד ואפשר מאוד לראות אתה פנים שלי בסרטון ביוטיוב שהופתעתי לגמרי כיוון שכבר התבאסתי שזה לא יקרה במעגל הזה.
המסורת של הרמת התינוק בשיר הזה תמשיך למעגלים רבים ועוד שנים רבות קדימה, בעיקר עם תינוקות שנולדות לזוגות שהכירו בתוך המעגל.

למזלי הספקתי לחזור לארץ מסין לפני מעגל 5.

התמזל מזלי לקחת (הפעם) חלק בחזרות של הלהקה.
נפגשנו כולנו בבית של נריה בפתח תקווה, לחזרה הצטרפה בחורה בשם נופר, כנרית על חלל!
וואו! (לטובת מי שאינו מבין במוזיקה, סמכו עלינו, היא פשוט וואו!).
כשנופר נתנה סולו בן 2 שניות בשיר פתיחה של אלאדין לילות ערב כולנו שמטנו את הלסתות למטה
2 שניות של הבנה של "וואו! איזה טירוף הולך להיות! היא מדהימה!".

ככה עברנו עוד 2 סשנים של חזרות במקומות שונים כשסוף סוף הגיע התאריך המיוחל: 15 באוגוסט 2019!
את פנינו במתחם התחנה קיבל בחור בשם אבישי, אבל מעתה אנחנו נקרא לו "אבישי הגברמלך".
אבישי תיקתק את כל ההגברה כולל בלאנס בנונשלנט אופייני למקצוענים שעושים דברים דומים כל יום, בשיא המהירות ובשיא היעילות.
וכמו היכולות המדהימות של נופר ואבישי: הכל פשוט תיקתק!

כבר איך שסיימנו את הבלאנס הבנו שכמעט כל הלהקה לובשת חולצות / גופיות כחולות, וזה בלי לתאם. (זה יהיה הגאג שלנו מעכשיו מסתבר ופשוט כל פעם מחדש נגיע למעגל עם ביגוד כחול גם בלי שתכננו את זה. כנראה משהו בתת מודע).
זה היה מעגל שחרור, פיצוץ פקעת של ציפייה לתחושה הזאת ששוב כולנו, אנשים שלוו דווקא מכירים אחד את השני, יכולים לרגע אחד להפוך למעגל משפחתי ולשיר ביחד את זיכרונות הילדות שלנו.
לא משנה מה הרקע שלנו, מאיפה הגענו או אם אנחנו אוהבים וופלים שוקולד או דווקא בעלי נטייה ללימון, לכמה שעות בודדות היינו כולנו קשורים לגלגל החיים הגדול.

מעגל 5 היה המעגל שהתחיל באופן מובחן לעשות את השינוי מ"לנגן במתחם התחנה עם שירון ומלא אנשים" לפרויקט העצום שהוא היום, על כל הקהילה שלו והצוותים השונים שעובדים בו. למעגל זה הגענו יותר מוכנים ועם יותר הפתעות לקהל מאי פעם, ולכן עד היום המון אנשים זוכרים מעגל זה כאחד המוצלחים שהיו!

לאחר מעגל 4, צוות הלהקה (שהמשיך להתגבש ולגדול עם הצטרפותה של נופר) הסכים פה אחד שכמות האנשים הולכת וגדלה באופן משמעותי בין מעגלים ושהעניין תופס תאוצה מטורפת. הדבר יצר אצל כולם סוויץ' מחשבתי והתחילה עבודה רצינית על כל החוויה של מעגל מחווה לדיסני, חוויה שהתחילה להתפתח אל מעבר של האירוע עצמו.

מהבחינה המוזיקלית התחלנו לעשות חזרות באופן רציני לקראת מעגל 5.
אני מדבר על תדירות של חזרה פעם בשבוע וחצי/שבועיים, והחזרות התחילו ממש שבועות בודדים לאחר מעגל 4.
בניגוד למעגלים קודמים שנעשו בהם חזרות ספורות חודש לפני או אפילו פחות, מדובר כאן על חזרות קבועות שהתחילו חודשים מראש.
החזרות גם התנהלו בצורה רצינית יותר- עדיין היו בדיחות והתפזרויות מדי פעם אבל הבלאנס נטה באופן מכריע לכיוון העבודה הרצינית.
כך למשל היו לנו חזרות שנמשכו בין חמש לשש שעות (!) כי רצינו לעבור בצורה רצינית על כמה שיותר שירים, וזאת בעוד שלפני כן העבודה הייתה בגדול יותר בכיוון של "אחי יהיה סבבה מה אתה דואג? וואי שמע זה מזכיר לי שאתה לא מבין איזה קטע החתול הג'ינג'י הצולע והקירח שסבתא שלי מצאה בחתונה של אחותה (הזה שבכלל חשבנו שהוא עכברוש בהתחלה) עשה לי אתמול בזמן שבדיוק חזרתי ממפגש עם חברים שלא ראיתי מלאאא זמן בוא שמע סיפור".
בזכות החזרות הללו עד היום כל אחד מחברי הלהקה יודע מה הוא צריך לעשות ומתי, זה כבר לא "אחי תזכור שצריך לעשות ככה בשיר הזה". הכל מאורגן ומסודר.
והכי חשוב - הן גיבשו אותנו המון כחברים, מעבר לרק "להקה של מעגל מחווה לדיסני".
וזה המקום להביע הערכה לשכנים ולמשפחתו של נריה, פסנתרן המעגל שהחזרות התקיימו על אצלו הגג, שסבלו אותנו שוב ושוב במשך חודשים עד שעות כמו 23:00 בלילה.

מהבחינה החוץ מוזיקלית, בין מעגלים 4 ו-5 הצוות של המעגל התחיל להתפתח אל מעבר ללהקה ולמספר חברים נוספים של דניאל.
כך נוצר הצוות הלוגיסטי של המעגל שאחראי על עניינים כמו הבלונים שמחולקים בסוף המעגל בשיר "כמו גברים", בעזרה עם ניוד של ציוד למעגל ובעוד שלל פעולות באופן יום יומי ושוטף שפשוט אין מספיק מקום כדי להרחיב על כולן.

וזו הייתה רק ההתחלה.